החלטה בתיק תא"ק 38749-10-12

בפני בקשת הנתבעת להורות על סילוק התביעה על הסף בהעדר סמכות מקומית, ולהורות לתובעת להמציא לעיונה מסמכים שונים, לצורך היערכות להגשת בקשת רשות להגן. יצוין, כי הנתבעת ביקה להאריך המועד להגשת בקשת רשות להגן, ולפי החלטתי הוארך המועד עד להחלטה אחרת.

המשיבה מסרה תגובתה לבקשה.

תשובה לתגובה לא הוגשה עד כה.

מצאתי לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף. על פי ההלכות הנוהגות היום, לעניין סמכותו המקומית של בית המשפט, אין עוד מקום ליתן חשיבות יתירה לשאלת הסמכות המקומית, נוכח התפתחות התחבורה וקיצור זמני הנסיעה ממקום למקום במדינתנו הקטנה. בנוסף, סעד של סילוק על הסף הינו סעד קיצוני, שיש להשתמש בו במשורה ולהעניקו רק כאשר עולה בבירור כי התביעה חסרת ממש. על פניו, אין זה המקרה שלפנינו.

כמו כן, לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, קיימת סמכות להעביר הדיון בתובענה לבית משפט מוסמך, ולפיכך אין סיבה שלא להפעיל את הסמכות, כשנמצא כי בית המשפט מחוסר סמכות, תחת סילוק התביעה, שהרי לשם כך הוקנתה הסמכות.

לאחר העיון בנספח א' לתביעה, נמצא כי בין הצדדים הסכם על סמכות שיפוט ייחודית. בית משפט זה איננו נופל לגדרה של הסמכות השיפוטית הייחודית שקבעו הצדדים, כך:

"מקום השיפוט הייחודי לצורך כתב התחייבות וערבות זה לרבות...בבית המשפט המוסמך במדינת ישראל הקרוב ביותר למקום סניף הבנק המצוין בכתב התחייבות וערבות זה או בבית המשפט המוסמך באחת מן הערים הבאות: ירושלים, תל אביב - יפו, חיפה, באר-שבע או נצרת".

מאחר ואין חולק כי הסניף בו עסקינן הוא סניף חיפה, אזי אני מורה על העברת הדיון בתובענה לדיון בבית משפט השלום הנכבד בחיפה.  

לעניין גילוי המסמכים:

אין חולק כי למבקש רשות להגן זכות לדרוש גילוי ועיון במסמכים הדרושים לו לצורך הצגת הגנתו.

דומני, כי בפרט בהליך מסוג זה, דרוש גילוי, שכן מוטלת על המבקש רשות להגן חובת הצגת גרסה עובדתית מלאה ומפורטת, ולעיתים לא ניתן לערוך כך בקשת רשות להגן, בהעדר תיעוד מתאים.

יחד עם זה, הזכות איננה בלתי מוגבלת. על המבקש גילוי כאמור, ליתן הסבר מפורש מדוע הוא זקוק לאותם מסמכים וכיצד יש בהם לסייע לו להציג הגנתו כראוי. 

יש לאזן בין האינטרסים של הצדדים ולמנוע דרישת מסמכים שמטרתה "מסע דיג" של טענות הגנה מן היקב מן הגורן.

מטרת הגילוי היא מטרה ייחודית, להליך זה, קרי: מתן אפשרות לנתבע להציג גרסה עובדתית מלאה ושלמה של הגנתו. ודוק: שקודם תהא בפיו הגנה ולאחר מכן יתאפשר לו להציגה בסיוע המסמכים, ולא להיפך.

אין צורך להוסיף ולהזכיר את הפסיקה הרחבה, שחלקה הוזכר בתגובת המשיבה.

מן הכלל אל הפרט:

העיון בבקשה לגילוי מסמכים מעלה כי, מחד - נדרשים מסמכים בסיסיים כגון: הסכם תנאי ניהול החשבון, ודפי התנועות בחשבון לתקופת ניהולו, ומאידך - נדרשים מסמכים ספציפיים כגון: כתבי התחייבות וערבות להחזרי הלוואות (מלבד נספח א' לתביעה). כמו כן, עולה כי נדרשים מסמכים לתקופה ממושכת, משום שלפי טענת התובע החשבון נפתח כבר בשנת 1992.

העיקר הוא בכך, שפרט לטענות הגנה כלליות, כדוגמת חיוב הריבית בחשבון ובחשבון ההלוואה, התניית שירות בשירות והטעייה, לא פורט מדוע המסמכים הנ"ל דרושים לנתבעת, וכיצד יש בהם לסייע לה להציג את הגנתה.

הנתבעת אף אינה תוחמת במועדים, ולו בקירוב, את טענות הגנתה.